שעונים
משחר ימיו רצה האדם
לדעת - עוד לפני התרבויות העתיקות -
איך לחלק את היום ( זמן האור ) לצרכיו
ומנהגיו . הוא למד לדעת כי הצל של
עצמים שונים בזמן האור ( אור השמש )
מאפשר לו לחלק את היום לצרכיו
ומנהגיו באותם ימים -- צוקי-הרים
במקומות קבועים , עצים וצמרותיהם ,
בקתות ומבנים
במשך עונות , שנים ודורות למד האדם ,
להתקין לעצמו מתקנים שונים -- מבנים
גבוהים ( מגדלים ) , האובליסקים במצרים
ושעוני-שמש בצורות ובדגמים שונים .
בהמשך הדורות למד האדם למדוד זמני
ימים ולילות ע"י שעוני-חול ,
שעוני-מים , משך זמן בעירת נרות ומשך
הזמן של התרוקנות כמות השמן במנורות
פתיל ושמן . שיטות אחרונות אלו איפשרו
את מדידת הזמן גם בתקופות חושך
ובמקומות שבהם זמני האור קצרים ,
נדירים או אפילו חוסר אור השמש במשך
זמנים ארוכים
ההתפתחות של היכולת הטכנית במערב
אירופה , והצורך במדידת זמנים מדויקת
יותר - גרמה לפיתוח מודדי זמן מדויקים
יותר ( שעונים מכניים ) שייצורם החל
במאות ה-13 ו\או ה-14
באמצע המאה ה-16 , עם המצאת "מערכת
המילוט"* והמטוטלת - החלה התפתחות
מואצת של בניית שעונים שונים ומשונים
מעץ וממתכות שונות ובכל מיני צורות
כיד הדמיון הפורה של יוצריהם , במקביל
פותחו ושוכללו המנגנונים השונים
במטרה לדיוק יתר ולזמני הפעלה ארוכים
יותר , ע"י משקלות הקשורים לחוטים (
בעיקר חוטי משי ) והמסובבים תופים עם
גלגלי שיניים , קפיצים נמתחים שונים
ושילובים של משקלות ומטוטלת - להשגת
יתר דיוק , ושילוב של קפיצים ומטוטלת
במאה ה-20 פותחו מנגנוני שעונים
מכניים המופעלים ע"י חשמל וסוללות
ובמחצית השניה של המאה ה-20 פותחו
מנגנוני קווארץ - והמדויקים שבהם
הם-שילוב מנגנון קווארץ וקליטת הזמן
המדויק ע"י גלי רדיו המשודרים
משעונים אטומים ,המדויקים ביותר
בעולם
* מערכת מילוט - escapement